Tips ;)

טיפ ראשון-פרולוגים.

טוב קודם כל, וואו פרק ראשון, תמיד מרגש.
לפניי שאני אתחיל לשפוך את מה שיושב לי על הלב, הדבר הזה שווטפד מכריחים אותנו לכתוב לפניי הסיפור המהמם שלנו, בדרך כלל סתם אבן באמצע הדרך.

תחשבו על זה כתקציר של כריכה שאתם מוציאים לאור. אנשים לא יקראו את הספר המהמם שלכם בחנות כדי לראות אם הם אוהבים אותו. הם יקראו את הפתיח, נכון?

גם אם הספר לגמרי מעולה וכולם יאהבו אותו, בלי תקציר טוב הוא יכול להישאר בארגזים לעזאזל.
אז, אותו דבר פה.

אל תכתבו דברים שכולם כותבים, כמו.
״מה יקרה שאמילי תפגוש את הבאד בוי של התיכון, האם הוא ישנה אותה? האם היא תשנה אותו?״.

זה היה עוד מקרה טוב של זה.
ברצינות, רוב הסיפורים שאני נתקלת בהם מתחילים ככה, גם אם הסיפור עצמו עוצר נשימה, אני לפחות לא אקרא אותו, כי לפי איך שכתוב התקציר ככה כתוב הסיפור.

אז תוותרו על הבאד בוי (נושא אחר לגמרי שאכתוב עליו בהמשך,אני מבטיחה), אפילו תכתבו משהו שבכלל לא קשור לעלילה, סתם איזה ביטוי או משפט מפגר שהם יאמרו או שנותן סוג של פיסת מידע קטנה על העלילה שלכם. אתם לא צריכים לחשוף מה יקרה, שהם יקראו בעצמם. זה תקציר.

למשל אצלי, בסיפור על האנשי זאב, אני בכלל כותבת בתקציר על הרקע הקטן והזעיר של העולם של הגיבורה שלי, בסיפור השני, הפאנפיק, אני מצטטת את הגיבורה שלי אומרת משהו שיכול להעיד על ההמשך של הסיפור. תתפרעו עם זה. זה יותר חשוב ממה שאתם חושבים.

עוד משהו, יש אפשרות לגמרי מדהימה ופנטסטית בווטפד, שמסמנים סיפור כבוגר, כלומר עם תכנים של אלימות ויחסי מין וכל הדברים הכיפיים האלה, אם תסמנו את הסיפור ככה, לא תצטרכו להוציא את החשק לקרוא את הסיפור כי הייתם חייבים לכתוב ככה:
אזהרות:
אלימות
אנורקסיה
קללות

בבקשה לא. אם תסמנו את הסיפור, אני בטוחה שילדות בנות 8 (שאני לגמרי לא מבינה למה הם לא משחקות וובקינז במקום לקרוא פאנפיק על הארי סטיילס שדופק את הבחורה הטובה של הקולג) לא ייכנסו לסיפור ותוכלו להקדיש את המקום שלכם בשביל משהו שאשכרה מושך אנשים לספר שלכם.

מקווה שלא חפרתי יותר מידי, אבל זה עוד פרק טוב לחפירות שהולכות להיות. אז תכינו את עצמכם.
נראה אתכם.
טל