https://yamur.dijitalkalp.com?mode=1&language=1&lim=&search=&utm_source=rss Wattpad - Discover a World of Unlimited Stories https://static.yamur.dijitalkalp.com/be/image/logo.gif?v=1776367197 https://yamur.dijitalkalp.com?mode=1&language=1&lim=&search=&utm_source=rss https://yamur.dijitalkalp.com/1513954153-%D7%A9%D7%A0%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%94-%E3%80%8A2%E3%80%8B-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1?utm_source=rss<b>sia_O2 / 68 pages</b><br/>"אתה.. שיכור?" ריח האלכוהול מגיע אל אפי במהירות, ועכשיו אני רק רוצה לסגור את הדלת בפרצוף שלו. אך גם מצד שני אני רוצה לחבק אותו. אני יודעת שהוא לא מסתדר עם אלכוהול אבל ההחלטה לבוא לפה שתוי באמת דפוקה. "בבקשה, ריטה. רק לכמה שעות ואלך," עיניו מביטות ..."אתה.. שיכור?" ריח האלכוהול מגיע אל אפי במהירות, ועכשיו אני רק רוצה לסגור את הדלת בפרצוף שלו. אך גם מצד שני אני רוצה לחבק אותו. אני יודעת שהוא לא מסתדר עם אלכוהול אבל ההחלטה לבוא לפה שתוי באמת דפוקה. "בבקשה, ריטה. רק לכמה שעות ואלך," עיניו מביטות בי בתחינה. "אני צריך אותך, בבקשה." הוא מושיט את ידו מאחורי גבו ואני נרתעת, לוקחת צעד אחורה במהירות ומכינה את עצמי לצרוח. הוא כמובן שם לב לזה. "קחי." עיניי נפערות לרווחה כשהוא מושיט לי אקדח שחור ועבה כשהקנה שלו מכוון אל הרצפה. "אם יקרה משהו, אם אנסה לעשות משהו לא בסדר תירי בי." אני מביטה בו בבלבול ובשוק מוחלט, לא מבינה מה קורה או מה הוא רוצה. "בבקשה," הוא מתקדם צעד אחד קדימה, מוריד את האקדח לצד גופו. "אני צריך את הניחום שלך." הוא קרוב מדיי, יותר מאי פעם, והלב שלי לא מפסיק לדפוק. -------------------- הספר השני בדואט - אפשר לקרוא כיחיד אך מומלץ לקרוא את הספר הראשון קודם. סיפורם של קרלו וריטה🖤

Start Reading

]]>https://yamur.dijitalkalp.com/1470607161-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-1?utm_source=rss<b>sia_O2 / 119 pages</b><br/>"פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא ..."פאק, אנה.. אני מצטער," הוא מקרב את ראשי אל כתפו ומחבק אותי בחוזקה. "אני מצטער, אני מצטער, אל תכעסי, פאק.." הוא לוחש לאוזני. אני לא מתאפקת יותר ונותנת לדמעות שלי לרדת. "סליחה, סליחה. אני יודע.." אני מנסה לשמור על שקט אך ייבבה נפלטת מפי והדמעות לא מפסיקות לרדת. לוקה," קולי חלש וצרוד. אני מנסה לחזור אחורה ולהביט בו אך הוא מהדק את אחיזתו בי וממשיך לחבק אותי. "עוד קצת." הוא לוחש. "פאק, הייתי צריך את זה.." אני מחייכת למילותיו בין הדמעות ומתמסרת לחיבוק. "אל תבכי, בבקשה. אני מבטיח שאשתנה. רק על תכעסי עליי שוב." אני מהנהנת ומתחילה להירגע בזרועותיו לאט. "אני אוהב אותך." ----------------------------------- 🖤סיפורם של לוקה ואנה🖤

Start Reading

]]>