Basic

חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרוגבי היה שלי ואני הייתי שלו, וידענו את זה גם מבלי להגיד את זה. **** היא הייתה כל כך יפה. מלאך שפגשתי במיקרה. אבל כשבחור פגע בה והשאיר אותה חסרת אונים לנגד עיניי, פתאום אחותי הקטנה שהתאבדה לפני כמה שנים עלתה לי לראש, ואני ראיתי את עצמי הופך לרוצח רק כדי להגן על מישהי שאני בכלל לא מכיר. היא כל כך פגיעה ואני רציתי להיות זה שיגן עליה. אמבר הייתה מקום הרוגע שלי ונקודת החולשה שלי. משהו שלא חשבתי שיכול להיות לי. הילדונת ואני אנשים שונים לגמרי, אבל עדיין משלימים זה את זה כמו פאזל. אני לא רואה את עצמי בלי המלאכית מגן עדן.

יש שאומרים שמה שהיה בעבר נשאר בגדר העבר. ככה חשבה גל ריימרק. תלמידת תיכון בת 17, שכל מה שהיא שואפת אליו זה להחלים מצלקות העבר שלה. היא האמינה שבאחד מן הימים, אולי בסיכוי קלוש אחד, היא תצליח להיות מאושרת ושלמה. היא איבדה את הדרכים, את כל התקווה. כשחשבה שאין גרוע יותר מגורלה, הגיע הגרוע מהכל. הסיבה לטראומות העבר שלה, הגבר שמירר את חייה- חוזר אליהם בפתאומיות. אדם בר, תלמיד תיכון בן 17. תמיד יש משהו שמשנה את הכל, משהו שהופך את החיים מהקצה אחד לשני. אבל לסגירת המעגל הזו, הם לא ציפו בחיים....

*גמור* בכלל לא תכננתי לצאת לטיול הזה, לא תכננתי לטוס לאיטליה, ובטח ובטח שלא תכננתי להיחטף על ידי גבר המאפיה הגדול ביותר באיטליה והסביבה, לא תכננתי להילקח בת ערובה, וממש ממש לא תכננתי להתאהב בו, אם יש משהו שהבטחתי לעצמי זה שלא אתאהב בגבר הזה לעולם, אבל איך אני יכולה שלא להתאהב בו? - העלילה והדמויות אינם אמיתיים ומבוססים על דמיונו של הסופר , של הזכויות שמורות לי , קריאה מהנה ❤️ אוהד קי ❤️

מתיאו די-ליאון, הוא חלומה של כל בחורה. עיניו התכולות, נותנות לו מראה של נסיך אפל וקר. הגנים האיטלקים של אביו אפשרו לו לפתח גוף חטוב ושזוף. הוא ביילן לא קטן, עושה ההפך ממה שאומרים לו, אבל חיי את חייו ללא חרטות. אביו מאפשר לו ללכת בדרכו ולא מתערב בקבלת ההחלטות. משפחתו היא הדבר הכי חשוב לו בחייו, והוא יעשה הכל כדי להגן עליה. היילי היא הבת הבכורה של החברים הכי טובים של הוריו. הם כמו דודים בשבילו, והם מכירים אותו מהרגע שנולד. הוא תמיד ראה את היילי, כאחות קטנה, כבת-דודה. הוא מעולם לא התעניין בה מעבר, לפחות לא כמו שהיא התעניינה בו. טעות קריטית קרתה בין השניים אי-שם בעבר, רגע לפני שמתיאו עזב ליפן והיילי נפגעה קשה. עכשיו לאחר חמש שנים, הוא חוזר חזרה לניו-יורק, והילדה הקטנה של זוג החברים של הוריו שזכר, הפכה להיות אישה. אישה יפיפייה, שנטרה לו טינה. אף אחד מהם לא הבין, שרגשות לא בוחרים. הם בוחרים בך. - סיפור שלישי לזיכרון ילדות, ניתן לקרוא כסיפור בודד טריגרים: תכנים מיניים

🥇 מקום ראשון בקטגוריות: romance, וואטפד, שונאים, אהבהאסורה, אחיםחורגים, אובססיבי, עיירהקטנה, קנאי, זוגיות ״אני אנגב לך את הדמעות בכל פעם אייריס, לעזאזל. בכל פעם אייריס, בכל פעם.״ כאשר אייריס בת השש עשרה נאלצת לעזוב את חייה המוכרים ולעבור לגור עם אביה, אדם שכמעט ואינה מכירה, בפינה הרחוקה והקרה של ארצות הברית, היא מרגישה כאילו עולמה כולו קורס סביבה. כל חלק בה מתנגד למעבר הזה. כל חלק, פרט למציאות, שאינה משאירה לה ברירה. המעבר נכפה עליה, ולמרות שהיא מנסה לשכנע את עצמה שזה זמני, עמוק בתוכה היא יודעת: שום דבר כבר לא ישוב להיות כשהיה. כשהיא מגיעה לבית אביה, היא מגלה שחייו השתנו בדרכים שהיא לא ציפתה להן. שינוי קטן ועוד אחד, עד שלאט לאט מצטיירת תמונה אחרת, זרה. בין מסדרונות קרים של בית ספר חדש, בין פנים זרות שמסתירות יותר משנדמה ובתוכה, סערה מתמשכת של רגשות, פחדים, ורסיסים של תקווה. אייריס נאלצת לחפש את מקומה בעולם שנבנה מחדש סביבה. כי לפעמים, דווקא הרגעים שנראים כמו הסוף, הם רק ההתחלה. for j.

~גמור~ מאפיה אירוטית 🔞 מקום 1 בקטגוריית: #אהבה #סיפור #enemiestolovers #פערגילאים #אויביםלאוהבים #דארקרומנס #רומןרומנטי אלה- אני שונאת אותו, הוא חטף אותי, הוא מתעלל בי, הוא משחק בי כאילו אני בובה באוסף הפרטי שלו. זאת הייתה אמורה להיות תקופה של שקט, של בריחה מהחיים. כל מה שרציתי היה להוריד פרופיל ולנסות להמשיך הלאה. אבל עכשיו כלום כבר לא משנה. כי עכשיו, אני בידיים שלו. כריסטיאן- אני שונא אותה, היא התפרצה לכאן והרסה לי הכל, כל מה שעבדתי עליו, כל ההשקעה שלי. את הכל היא לקחה. ועכשיו, אני אקח את הכל ממנה, אהרוס אותה במו ידיי. היא משחקת באש שלא בשבילה ואני אדאג שהיא תשלם את המחיר. הסיוט הכי גדול שלה יתגשם, ואני אהיה אחראי לכך שהיא תסבול מכל שנייה ושנייה מחייה החדשים. אשתעשע איתה בגיהינום הפרטי שלי. כי עכשיו, היא שלי. הספר מכיל תוכן מיני מפורט, תכנים אלימים, ועוד שעלולים להוות טריגרים לחלק. הקריאה באחריות הקורא/ת. כל הזכויות שמורות. קריאה מהנה🫶🏻

התחלה חדשה, חברים חדשים, מפקד חדש. בכל אלו פוגשת אריאל בארבעה חודשי טירונות מפרכים, שבסופם, תגשים אריאל את חלום ילדותה- להיות חלק מגדוד קרקל. אך בדרכה קשיים רבים, והקושי הגדול ביותר הוא לא להתאהב במפקד. *** "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר בלי שום קשר, ואני חייכתי חיוך ביישני, "הוא סתם ילדותי." עיניי הביטו בעיניו השחורות, שגרמו למערבולת להיווצר בבטני. "זה מה שאני אוהב בו."

הוא הילד הכי מקובל בשכבה, היא מסתפקת בשתי חברות. הוא הכי שווה, היא מחשיבה את עצמה למפלצת מכוערת. הוא שכב עם חצי בית ספר, היא עדיין בתולה. הוא נוסע על המרצדס שלו, היא רוכבת על האופניים שלה. הוא לא יודע מה זה לאהוב, היא מאוהבת בו. אבל אם כל מה שהיא חשבה ,בעצם לא נכון? מה קורה כשהתפקידים מתהפכים? "And when he looks at me I swear ,I can't BREATH" "וכשהוא מסתכל עליי ,אני נשבעת הנשימה שלי נעצרת" -רוזי לנקסטר *גמור*

הושלם. לריאן ודין היו החברים הכי טובים מאז שהם זוכרים את עצמם. לילה אחד של יותר מידי שתייה שם את הקשר בניהם במקום מביך במיוחד. הם מוצאים את עצמם מתגלגלים לקשר מסוג חדש - הם עדיין ידידים הכי טובים, אבל עכשיו הם גם שוכבים יחד, ואסור שאף אחד ידע על זה. ״לפעמים טעויות הן הדבר הכי נכון שעשינו."

קלואי היא נערה בת 17 מישראל, שעומדת להתחיל את השנה האחרונה שלה בתיכון אבל לא במקום שבו דמיינה. שבועות ספורים לפני סוף החופש הגדול, ההורים שלה מודיעים לה שהם עוברים לארצות הברית בגלל העבודה של אמא שלה. מה שהיה פעם חלום רחוק, להיות בתיכון אמריקאי כמו בסרטים, הופך פתאום למציאות אבל לא למציאות שהיא רוצה. היא משאירה מאחור את החיים שהכירה, ונוחתת ישר לתוך עולם חדש שבו היא לא מכירה אף אחד. כשהיא מגיעה לתיכון החדש, הכול מרגיש זר: המסדרונות הענקיים, הקליקות, המבטים. ואז היא פוגשת אותו. ג׳ייסון. הקוורטרבק של נבחרת הפוטבול, הקפטן, הכוכב שכולם מעריצים והבחור שכל הבנות רוצות. שחצן, בטוח בעצמו יותר מדי, חי כאילו העולם שייך לו... ומעצבן ברמות. מהרגע הראשון הוא לא מפסיק להתגרות בה. הערות קטנות, חיוכים מתנשאים, משחקים מבלבלים. מבחינת קלואי הוא פשוט בלתי נסבל. אבל ג׳ייסון? בשבילו זה משחק. היא שונה. היא לא נמסה ממנו כמו כולן, לא מתרגשת מהמעמד שלו, לא מפחדת לענות לו ואפילו להעמיד אותו במקום. וזה בדיוק מה שמושך אותו. כל התחצפות שלה מדליקה אותו יותר, כל מבט כועס רק גורם לו לחייך. הוא לא מוכן להודות בזה, בטח לא לעצמו אבל משהו בה חודר מתחת לשחצנות שלו, למקום שהוא לא נותן לאף אחד להגיע אליו. מה שמתחיל כמשחק של עקיצות ומאבקי