״זה ממש הגיוני. הסברתי לך את זה מקודם, המגמה הזאת מפוצצת בעבודות.״ הסברתי את עצמי.
״לא נשמע נחמד במיוחד.״
״לא. לא ממש, מזל שיש לי את אומנות.״ פלטתי את זה. לא סיפרתי להרבה אנשים שאני אוהבת לצייר. אין לי מושג למה אני לא מספרת להם. לפעמים אני חושבת שאני לא טובה מספיק כדיי לספר לאנשים. אני לא רוצה שאנשים יחשבו שאני מהבנות האלה שעפות על עצמן, אז אני פשוט לא מדברת על זה הרבה.
״אומנות?״ הנהנתי.
״אף פעם לא סיפרת לי על זה.״ אדם אמר בהפתעה.
״כן.. אני לא מדברת על זה הרבה, אבל אני נהנת לצייר.״ עניתי.
״למה את לא מספרת על זה לאף אחד?״
״לא יודעת, נראה לי שאני לא רוצה להתעסק בזה. אני לא רוצה שישפטו אותי.״ התחלתי להיפתח לאדם יותר ויותר, ולספר לו דברים שאני לא מספרת לאחרים.
״את חייבת להשתחרר מזה. את חושבת הרבה יותר מדיי על אחרים.״ אני יודעת שהוא צודק.
״יכול להיות, אבל תמיד הייתי ככה. זאת אחת מהסיבות שהתנהגתי אליך ככה כשנפגשנו בפעמים הראשונות, פשוט פחדתי שאתה צודק. בכל הדברים שאמרת עליי, בעיקר ביום ההוא במסדרון.״
והשיחה נהפכה לרצינית.
״אני עדיין מצטער על זה, דרך אגב. באותו היום אבא שלי החליט להישאר מחוץ לארץ ולהבריז לנו שוב. לא באמת אכפת לי מזה, אבל ליזי התאימה את החופש שלה מהפנימייה לתאריכים האלה, היא לא ראתה אותו כבר שנה.״
שיט. הרגשתי כבר אז שבאמת עבר עליו משהו, אבל עכשיו זה היה וודאי.
הבעת הפנים של אדם השתנתה, הבנתי שזה משהו שחשוב לו.
״ואז אני באתי והתחלתי להציק לך.״ ראיתי את הסיטואציה הזאת מזווית אחרת עכשיו, והכל נראה לי ברור יותר.
״אפשר לומר.״
״מזל שהסתדרנו מאז.״ חייכתי אליו.
״הכל בזכות ההתערבות שלנו.״ עכשיו יכלתי לראות את אותו חיוך ציני, נרגעתי.
״כבר החלטנו שניצחתי, נכון?״ שאלתי בנימה צינית, בחזרה.
״אפילו לא קרוב, אבל אני חושב שיש לי רעיון שיכול לעזור לך.״
״נניח שאנחנו עדיין בשטות הזאת, מה הרעיון?״ הסתרתי את הסקרנות שלי.
״תראי לי את הציורים שלך.״ והוא שוב מתקיל אותי.
״אני לא מראה אותם בדרך כלל.״
״למי הראת אותם?״ הוא שאל. זה באמת עניין אותו.
״רק לאנשים במגמה, שאני לא ממש בקשר עם אף אחד מהם מחוץ לבית ספר.״
״מה עם שירה, יואב, כל אלה?״ הוא שאל, ונענעתי את הראש.
״ברצינות?״
״אמרתי לך, אני לא מדברת על זה הרבה.״
״עכשיו זה כבר ממש מעניין. כאילו, את לא חייבת או משהו, אני לא רוצה להלחיץ אותך.״ אדם שינה את נימת הקול שלו באמצע, הוא לא רצה לדחוק בי.
YOU ARE READING
Basic
ChickLit🤍||הסיפור גמור||🤍 יעל לא חשבה שהחיים שלה ישתנו בצורה הזאת, היא לא האמינה שבן אדם אחד יכול לשנות את החיים שלה בצורה כזאת. היא תמיד הייתה הילדה הטובה, עם חברים טובים, ציונים טובים, ובן זוג טוב. כולם מסתדרים איתה, חוץ מאדם. וזה מטריף אותה. שלא תבינו...
