אז אני סבבה עם הקצב האיטי, אדם באמת הזהיר אותי מראש, אבל כמו שחשבתי, הוא הגזים לגמרי. אני לא ׳מתייאשת ממנו׳, אפילו לא קרוב. יכול להיות שאני נהנת להסביר לאחרים? זה עוזר לי גם להבין בעצמי. אני לא מושלמת, והאמת שטעיתי כמה פעמים כשפתרנו תרגילים ביחד, אבל זה באמת עוזר לעבוד עם מישהו אחר. אני ואדם בערך באותה הרמה במתמטיקה, אני פשוט ניסיתי להבין את זה לפניו, ופתאום לעבוד איתו בשיעורים לא נשמע נורא בכלל.
זה לא נורא, אבל כשהצלצול נשמע שנינו שמחים שהשיעור נגמר. אנחנו בכל זאת צריכים הפסקה.
אני יודעת שאת שאר השיעורים היום אני מבלה בלעדיו, אבל לפחות הוא שוב בארץ. אני מקווה שאני ואדם חושבים על אותו דבר, כי השעתיים האלה איתו בזמן שיעור ממש לא הספיקו לי כדיי להשלים את הפער.
אפילו לא קרוב, לא התחלתי עדיין להגיד לאדם את כל מה שרציתי, ואני רוצה לבלות את השאר היום איתו.
אנחנו ממשיכים לארוז את הציוד שלנו, לפניי שאני כבר צריכה ללכת לשיעור הבא.
״תגידי, את עושה משהו היום?״ אוקיי, אנחנו באותו הראש. אני מרגישה הקלה לפניי שאני עונה במהירות שלא חשבתי שאפשרית.
אני מנענעת את הראש לשלילה. ״לא, ברור שלא.״ רציתי שאדם יידע שתכננתי מראש להעביר את היום הזה איתו. שזה לא יראה כאילו אני סתם פנויה במקרה.
״אז?״ הוא שואל אותי, ושוב אני עונה ברגע.
״אז אני אפגוש אותך בשער כשיגמר היום״, אני מחייכת אליו, ומזדרזת להספיק לשיעור הבא.
״מעולה.״ הוא מחייך בחזרה, ואני עוזבת את הכיתה לפניו. אין לי מושג מה נעשה, לאן נלך, אבל באמת שלא אכפת לי. אף פעם לא היה לי אכפת.
תמיד אהבתי כל שניה עם אדם ומבחינתי אנחנו יכולים לעמוד במקום, באמצע שום מקום, ופשוט לדבר במשך שעות, או לשתוק, כל עוד אני קרובה אליו מספיק, אני מאושרת.
אני ממשיכה ללכת במסדרון ולא מצליחה למחוק את החיוך שלי מהפנים. אני כל כך שמחה שהוא חזר. כל השבוע בלעדיו כבר נחמק, כי עכשיו הוא כאן ואני לא זוכרת מה היה כשהוא לא היה כאן. לא בשבוע הזה, ולא לפניי שלושה חודשים, כשבקושי הכרנו. כשלא חיבבתי אותו והוא לא אותי, בלשון המעטה.
כשלא אהבתי אותו, והוא לא אותי.
החלק השני של המשפט לא היה בטוח, אבל ההתחלה כבר נראתה ברורה כמעט לגמרי. עדיין קשה לי לחשוב על זה באופן ישיר, להחליט בוודאות, אבל אני לא חושבת שאני אי פעם אצליח להחליט משהו בוודאות. אז אני מאמינה שזה נכון כבר עכשיו, אוליי ככה אהבה מרגישה.
***
אוקיי, אז ככה.
אני, אדם, קולנוע, אף אחד מאיתנו לא יודע איזה סרט אנחנו רואים.
YOU ARE READING
Basic
ChickLit🤍||הסיפור גמור||🤍 יעל לא חשבה שהחיים שלה ישתנו בצורה הזאת, היא לא האמינה שבן אדם אחד יכול לשנות את החיים שלה בצורה כזאת. היא תמיד הייתה הילדה הטובה, עם חברים טובים, ציונים טובים, ובן זוג טוב. כולם מסתדרים איתה, חוץ מאדם. וזה מטריף אותה. שלא תבינו...
